מה מאתגר בחיבור בין הגשמה עצמית וכסף?




הגשמה היא בסך הכל תנועה פנימית שמבקשת לצאת החוצה ולקבל ביטוי. כל עוד היא נשארת פנימית היא רק בגדר פוטנציאל, ברגע שהיא יוצאת היא מסתובבת בשדה שבו מתקיימות הגשמות אחרות לצידה , מה שעשוי להציף ספקות ופחדים, גלויים וסמויים- האם היא ראויה? האם מה שאנחנו עושים הוא מספיק משמעותי? האם אנחנו באמת טובים במה שאנחנו עושים? האם אנשים יתחברו/יאהבו אותה? האם יש לה ערך מוסף?


בעולם שבו הכסף אינו רק אמצעי אלא ערך בפני עצמו, ומחובר ליכולת השפעה ומדד בלעדי להצלחה, הוא מעורר אצל חלקנו לחץ פנימי ורגשות מעורבים במסע אליו.

אם נתייחס להגשמה שלנו כאל אמצעי לבטא את עצמנו בעולם, להביא את עצמנו עם כל הרבגוניות שלנו, כפי שאנחנו נוהגים מול הסביבה הקרובה שלנו, ולהבין שלצבע הייחודי שלנו אין מתחרים, אנו מתחילים לנווט דרכם.

אם נעשה זאת מתוך הקשבה לכל מה שעולה בנו תוך כדי התהליך, וניתן להם מקום, נוכל להרגיש סיפוק מעצם העשייה עצמה שיהדהד החוצה וייצור סינכרון.


אם אנחנו מודדים את ההגשמה שלנו אך ורק באמצעים חומריים , אנו מפספסים את המשמעויות העמוקות יותר והרב מימדיות שלה עבורנו.

אם נסכים להתייחס לאותה יכולת מיוחדת שאנחנו מביאים, כמתנה שיש לחלוק עם העולם והעולם יכול להרוויח ממנה, נוכל פשוט להיות שם בנוכחות מלאה שקטה ובטוחה עם כל המתנות שלנו...