האנרגיה האינטנסיבית שנמצאת עכשיו במרחב מציפה הרבה אי שקט, עייפות, עצב, לצד אובדן על כל החלקים שאנחנו נפרדים מהם כחלק מהטרנספורמציה שאנחנו עוברים.
יש חוסר נוחות כשמזיזים אותנו מהמקום המוכר לנוכח כל האנרגיות שמתערבלות וטורפות לנו את הרגשות, וזה מרגיש כרגרסיה ללא עוגן.
אנחנו נדחפים להשלים מעגלים מאירועי עבר כדי לאפשר לנו לזוז סופסוף מהמקום הישן והמדשדש.
כל מה שעולה ומוצף עכשיו הוא לצורך טיהור ושחרור ברובד העמוק יותר, גם אם הוא מרגיש כעומס.
ייתכן וזה דורש מאיתנו להעמיק יותר, במקומות שחששנו לגעת בהם, לעמוד מול האמת הרגשית שצפה כעת ממעמקים ולהתפכח מול המציאות החדשה/ישנה.
פה ושם צצים מרווחי נשימה לצורך עיכול והפנמה, בהירות והבנות חדשות למה שמתרחש. מתבקשת בהירות גם מול נושאים שהיו בהמתנה או עיכוב עד כה, כדי שנוכל לעבור דרכם עם התבוננות שונה וחדשה.
בתוך כל זה אנחנו מקבלים רגעי חסד מעודדים של תמיכה בדרך שלנו.
אנחנו יכולים כעת להעז לגעת בחלקים חבויים יותר, לרפא אותם להצמיח כוחות שיתמכו בנו, לשחרר הרגלים ישנים ולהצמיח חדשים.
הבריאה מאירה ומעוררת את הפוטנציאלים הרחבים שלנו כדי לסמוך, למצוא את האור בתוך האתגר לשחרר התנגדות, להסכים לזוז. גם כשנדמה שהאדמה רועדת, למצוא את הקרקע הרגשית שלנו, ולחבק את עצמנו כל פעם על המסע המאתגר.
שנה רכה ומתוקה לכולנו...
Comments