תמיד תהיתי איך זה יהיה עבורי לפנות מרחב ש ל ם בתוכי לזוגיות חדשה.
אותה זוגיות משמעותית שתכיל כל מה שאני מבקשת – מחוייבות, בטחון ויציבות, שותפות אמיתית, שייכות..
כל כך התרגלתי ללבד הזה - להרגלים שלי, לשקט שלי, לחופש שלי, לשריטות שלי, למרחבים הנדיבים של המיטה...
ידעתי שזה לא יהיה פשוט עבורי ועם כל זה הייתי כל כך כמהה, מוכנה ובשלה לזוגיות שאמרתי לעצמי: " מיליונים עושים את זה, גם את יכולה..."
מכיוון שמקום בלב לזוגיות התרחב לו לאורך השנים ועוד לפני שהכרתי אותו התחלתי לתרגל פינוי מקום גם ברמה הפיזית – לפנות איזה מדף אחד שניים בארון (מה שהיה אתגר רציני בארון המפוצץ שלי), בשידות, במטבח, בחדרים.
השארתי לו משימות שהיה לי ברור שהן באחריותו- לתקן את הברז המטפטף (שנים) בשירותים, לתקן את הרשת נגד היונים במרפסת, להחליף נורה במקום לא נגיש.
ראיתי אותו בעיני רוחי מסתובב לי בבית, תופס לי את השירותים, מטנף את הכיור, עוזר- או מפריע לי במטבח, סוחב קניות מהסופר, הורג מעופפים, ישן לידי במיטה...
עד שהתחלתי לחוות ולהרגיש כאילו יש אצלי מישהו בבית.
דמיינתי אותנו מנהלים שיחות עומק בשילוב עם צחוקים. המון. עד דמעות. כל הזמן.
ראיתי אותנו צוחקים מכל שטות. זורם טבעי ושמח.
בעיני רוחי גם חילוקי דעות שעלו נפתרו ברוח טובה ובהומור. זאת הייתה האנרגיה שרציתי וזימנתי לתוך הבית הרגשי והפיזי שלי.
כשהכרתי אותו האנרגיה שראיתי קיבלה מימד ממשי ומציאותי...
אז אם מיצית את הלבד ואת רוצה לפנות מקום בתוכך לזוגיות בחייך מוזמנת ליצור קשר...
