להסתפק בשאריות של אהבה...


כשאנחנו רוצים לעשות שינוי בקטע הזה שמגיע לנו לקבל יותר- כסף, כבוד, אהבה, הערכה, הכרה, תמיכה, פירגון, היקום יכול לבוא לעזרתנו בדרך יצירתית כלשהי,

זה יכול להיות תזכורת בפייס לחברה שהתפוגגה, זה יכול להיות קשר שמיצינו ואז הבן זוג עוזב, פיטורין מעבודה לא נחשקת, או הצורך לעזוב דירת מגורים שאינה מתאימה יותר.

️לפעמים עד שזה לא קורה לא מבינים למה, כי מתרגלים, כי חונכנו להסתפק במועט, לשים את האחר בעדיפות ראשונה, כי לא יודעים שאפשר אחרת, כי לא תמיד יודעים לזהות שזה מעט, כי יודעים ומפחדים לעשות שינוי, ופוחדים לשחרר כי לא יודעים מה נקבל במקום.

️במקום הזה אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים מאוד משכנעים- 'הוא גורם לי להרגיש הכי מיוחדת אז מה אם אין לו מספיק זמן בשבילי'... 'הוא רוצה ממני ילדים אבל לא מפסיק לבקר אותי'...'אני כל כך אוהבת את החברה היא כזה בנאדם מדהים אבל היא לא יוזמת קשר'...

כל פעם שזה מגיע, זה עשוי להציף דרמה בלבול והתנגדות, וצריך לשים לב לא להישאב לזה ולצאת מאיזון. ככל שנתנגד יותר ניתקע במקום כמו אותו רכב שמגביר טורים ומתחפר בתוך הבור...

️כדי ליצור תנועה צריך להסכים לשחרר אחיזה כדי שיוכל להווצר סינכרון בין המערכת המנטלית רגשית וזו הפיזית.

ואז אפשר לעלות מדרגה.

זה להסכים לקבל יותר הלכה למעשה .

אז בתקופה הזאת שהכל מואץ וקורה אתמול הגיע הזמן להפסיק להסתפק בשאריות להסכים לשחרר את מי ואת מה שצריך מחיינו ולפתוח את הדלת למה שבא..

או לפחות לפתוח את המנעול😄