למה אנחנו זקוקים לביקורת?


ביקורת היא דרך שהורגלנו בה להקטין את עצמנו, בין אם היא חיצונית או פנימית.

זוהי דרך לעורר אותו מקום שאנחנו תופסים כחסר כדי להימנע מלחבור להווייה השלמה והעצומה שלנו.

בדרך הזאת אנחנו משמרים בתוכנו חלקים שאנחנו 'בריב' אתם כאמצעי להמשיך לחוות נפרדות, אותו הרגל שסיגלנו לעצמנו משחר הימים כאשר החלה אותה היפרדות ראשונית ממקור הווייתנו.

דרך ההיפרדות משכיחה מאתנו את יכולת היצירה והבריאה שלנו כנשמות גבוהות יוצרות בעלות תכלית ושליחות ומאפשרת לנו להמשיך להתבוסס בשולי הדרך כקטנים וחסרי יכולת.

היא מאפשרת לנו גם בדרך עקיפה לא לקחת אחריות יתרה ולא להעיק על עצמנו בדרישות.

קיים בנו גם חשש שאם נחבור ליכולות הגבוהות שלנו באופן שלם לא נוכל להכיל אותן לאורך זמן ואז הנפילה תהיה גדולה וכואבת יותר.

אחת הדרכים לגשר על הפער הזה היא להוריד ציפייה ולהגדיל דרכי הכלה וקבלה.

בכל פעם שמתעורר לחצן הביקורת אנחנו יכולים להזכיר לעצמנו שזה שיעור נוסף בקבלה על מנת לעורר בנו את אותה חוויית אחדות ראשונית.

כאשר אנחנו מצליחים להתעלות ולחבור לאור השלם שבנו, לאותה חוויה שלמה של אחדות אנחנו נזכרים שאיננו צריכים להיות יותר ממה שאנחנו והכל טוב בדיוק כפי שהוא כעת.

באופן פרדוקסלי הכלה וקבלה של כל החלקים המעוררים את הנפרדות היא הדרך שתאפשר לנו להיות בהוויית מלאות שפע והודיה.

הנשמות שלכם הנן נצחיות ואינסופיות והנכם הרבה יותר מסך כל האלמנטים אליהם אתם מודעים.

הבינו שזה חלק מהחוויה שלכם כאן בגוף הפיזי ועיקול נוסף בספירלת ההתפתחות שלכם.

נסו לקבל את החלק הביקורתי שלכם גם הוא חלק מאותו שלם שלכם.

נסו להסתכל על הדברים שקורים לכם ועל עצמכם ממעוף הציפור, בקלות באהבה ובהומור, שחררו את המלחמה הפנימית והבינו שכל דיסוננס שאתם חווים הוא זמני ובר שינוי.

אנו מברכים אתכם בחיבור מתמיד לאור השלם האלוהי שבכם,

בחוויה של אחדות קבלה ובאהבה עצמית ללא תנאי,

מבורכים אתם.

*בתמונה - החתולה הביקורתית שלי🙉