תמיד כשהייתי מגיעה למתקשר או מיסטיקן הייתי בסטרס.
הרגשתי שאני מתרוקנת מנוכחותי מולם, שיש להם איזה כח עלי, שיש להם את התשובות והם היודעים.
היה גם הפחד מאיזה בשורת גיליוטינה שתרד לי על הראש.
ועם כל הפחד הרגשתי שאני חייבת לדעת מה לעשות, אם היה מצב משבר, התלבטות או הלחצה עצמית תורנית, החוסר וודאות במצבים הללו הרג אותי יותר.
ככה לפחות יעשו לי סדר, גם אם הוא שלילי😖 .
האפקט של הבשורות הטובות שהייתי מקבלת היה מתמוסס בים החששות הזה.
היה את אותו בוקר קפוא בפברואר אחרי פרידה קשה לפני 17 שנה יושבת ומחכה בחוץ 6 ש ע ו ת לאיזה רב מקובל כדי לשמוע שאני שוב טועה בדרכי... יוצאת משם מדוכאת עוד יותר, חרדה ומבולבלת הרבה יותר משנכנסתי.
היתה קוראת בקלפים שאבחנה לי מחלה חדשה שהיא לא יודעת להגדיר 😖🤯 אני מנסה להבין מה זה, היא ממלמלת -לא יודעת בדיוק , זה הקלף אמר...WTF? אני אדם בריא תודה לאל! יוצאת ממנה בלי תשובה לכלום, עם חרדה חדשה ותשובה מהתחת למה שלא שאלתי?!
חווייה דומה הייתי חווה מול הרופאים. בפעמים הבודדות שנזקקתי לשירותיהם הרגשתי קטנה ונזקקת מול הנחרצות שלהם. הידיעה הנחרצת שלהם הייתה הקוטב האחר של חוסר הוודאות שלי.
*בעצם הנחת הבסיס שלי, שתמיד יש מישהו שיודע יותר טוב ממני.
עם הזמן הפסקתי ללכת למתקשרים, כחלק מתהליך כולל של להפסיק לעשות דברים שלא עושים לי טוב. נתתי לעצמי להמשיך בחיי מתוך התבוננות, התפתחות ופיתוח ערוצי ההדרכה והתקשור שלי עצמי.
באין מענה חיצוני הולם לשאלות שלי ונוכח הצורך שלי בוודאות התחלתי להפנות שאלות פנימה.
ככל שסמכתי על עצמי יותר, סמכתי גם על התשובות שעולות.
התשובות שעלו תאמו את הלך הרוח שלי, הלכו איתי ובקצב שלי, היה שם חופש, מרחב פעולה והחלטה, הן היו מלוות באנרגיה של אהבה, קבלה, חכמה גבוהה, אמת, תחושת חיבוק פנימית, כזו שיכולה לבוא רק מול עצמי, האלוהות האוהבת ללא תנאי וההדרכות שלי.
אם התקבלה תשובה שעוררה בי כווץ, התנגדות כלשהי או חוסר שקט הבנתי שמשהו שם לא בדיוק במקום, שיש הסברים נוספים או שאין תשובה ברורה כרגע. גם אם חוויתי ואני עדיין חווה חוסר, אכזבה ותסכול, אני מבינה שכדי להתמודד עם זה עדיף קודם כל לשחרר ולהתאזן מול עצמי, ורק כשהכל בהיר ויציב יותר, לשאול את השאלה.
אני מבינה היום שאין אף אחד שם בחוץ שיכול לדעת יותר טוב ממני מה אני צריכה, לא משנה כמה הוא מבין חכם ויודע או כמה ממליצים עליו. גם בחדר הטיפולים, כשהמטופלים ממהרים לשים לי איזה כתר על הראש, אני מחזירה אותו להם, עד שהם מרגישים ראויים לו ומשדרגת להם לגלימה ושרביט.
חשוב לזכור- שכשאתם מרגישים שאתם נותנים למישהו אחר כח בצורה לא מובחנת, בכל מערכת יחסים שהיא -חברית-זוגית-הורית-מקצועית - אתם אוטומטית מחלישים את עצמכם.
גם אם אתם מרגישים שאתם לא מצליחים למצוא פתרון ברור לשאלות שלכם, ומצויים בעומס רגשי, עשו לעצמכם טובה, קחו רגע נשימה עמוקה, בקשו להתחבר לתבונה העליונה שלכם, הקשיבו לגוף שלכם וראו איך הוא היה מגיב אם הייתם יושבים מול אותו אדם.
נהלו את הבחירה מתוך אותה הקשבה ותבונה פנימית שלכם באדם קשוב רגיש נבון ומקצועי.
כזה שהייתם שמחים לשבת איתו גם בעיתות שמחה ושלום ועם אותה רצינות שאתם מייחסים לבחירה בכל תחום אחר בחייכם.