רבים מאתנו מסתובבים עם תחושת זרות בסיסית, לא משנה כמה נהיה מוקפים באנשים , נרגיש לבד או שנסתובב עם התחושה שלא מצליחים להתחבר לאחרים עד הסוף.
להסתובב בעולם עם תחושה מתמשכת של חוסר מובנות, חוסר אהדה, ושונות תמידית, יכולה ליצור אשמה, דחייה עצמית, בדידות ותסכול מצטבר ככל שהשנים עוברות ודבר לא משתנה, למרות המאמץ להשתלב.
לעיתים קרובות מבנים משפחתיים מסויימים יוצרים מרחב מסויים שבו לאותו ילד המרגיש לא שייך אין מקום להצליח להשתלב או לבטא את המצוקה שלו במקום הזה, מה שמקבע עוד יותר את בדידותו.
-אחד הכלים החזקים לריפוי התחושות הללו הוא חיזוק תחושת השייכות העצמית שלנו זה ממגנט אלינו אנשים עם תדר דומה, ויוצר חיבור.
-חיבוק אוהב ובוטח לילד הפנימי שמרגיש לבד לא בפעם הראשונה מהאני הבוגר, היוד ועתיר הניסיון שבכם.
-מניסיון אישי ומקצועי במרחב הטיפולי, גם בנושא הבדידות, ברגע שמרפים מאחיזה
באין, מתחברים לכל מה שכן יש כרגע- שזה אנחנו- עם הסכמה להיות בנוכחות רגשית מלאה עם עצמנו מתרחש שחרור .
-בזכות הבחירה לתמוך בעצמנו ללא תלות בגורם חיצוני מתרחש ריפוי ספונטני אנשים יכולים להתמגנט אלינו ללא מאמץ מכיוון שהתדר הפנימי שלנו משתנה.
-להניע את האנרגיה התקועה דרך תנועה, התקרקעות באדמה עם רגליים יחפות, יצירה, מדיטציה עם חיבור לאדמה, כתיבה, שיתוף וביטוי רגשי..
-להיות במרחב טיפולי, חברתי, זוגי ומשפחתי תומך שמחזק את הקשר עם עצמנו, מחבק את הלבד, ומקבל אותנו בדיוק כפי שאנחנו.
*לא מעט אנשים שמרגישים כך, דווקא מתוך התחושות הללו, נדחפים לחשוב ולפעול בצורה מקורית עצמאית ופורצת דרך מתוקף היותם פחות תלויים בסביבתם, הם נאלצים מגיל צעיר להתוות דרך משל עצמם, ויכולים לבסס קול משמעותי מול עצמם ומול העולם.
רבקה שליו - מפגשי ריפוי, הנעה לשינוי ושחרור חסמים בכל הרבדים.
