תנועות מחדר הטיפולים מאז ה7 לאוקטובר

יש מי שהדרך שלו להתמודד היא להרבות עשייה עד שמרגיש קריסה, ומולם אלה שהמצב מפיל אותם לתחושות קפאון, השתבללות וקושי להמשיך לתפקד.

בין הקטבים האלה יש מלא אמצע.

כל הרגשות שהצטברו מה7 לאוקטובר, מבקשים למצוא את הפורקן שלהם, ️ אין מנוס מלעבור דרכם. הרגש נאגר במעמקים ומושך למטה אם לא נותנים לו הכרה לפחות מינימלית, יכול לחלחל ובלי להרגיש עד כדי קושי להמשיך לתפקד.

הטראומה הקולקטיבית מציפה טראומות אישיות, חלקן היו קבורות היטב עד כה במעמקי התודעה והגוף. יש תחושה שאי אפשר לטאטא יותר דברים מתחת לשטיח, הנפש מבקשת ריפוי כאן ועכשיו.

הרגשות בעצימות גבוהה, לכל הכוונים, דווקא בגלל שכ'כ הרבה מנגנוני הגנה נפרצו והוסרו, הכל מרגיש כל כך חשוף.

מכיוון שתחושת המוגנות נפרצה, הצורך הבסיסי שנולד הוא ליצר קרקע רגשית חדשה, תוך גישוש אחר יצירה מדודה והדרגתית של גבולות חדשים הנבנים על שרידי הישנים.

צורך מוגבר להרחיב קשרים מיטיבים ולצמצם את אלו שלא, קשה להכיל את האחרונים עכשיו יותר מתמיד.

מעבר לאובדן האנושי, עולות תחושות אובדן ואבל על איבוד התמימות והאמונה בקיום הטוב האינסופי.

איפה שהמילים נגמרות עולה כוח כלי האור האנרגטיים. הסדקים שבנפש מתחילים להתאחד סביב האור שמוזרם אליהם ומדביק אותם אחד לשני, כמו באותה אמנות יפנית בה מדביקים שברי חומר בזהב נוזלי.

הנפש מתחילה לחוות בסיס של איחוי וריפוי.

החזרת הנפש לאיזון עוזרת לשחרר את המרחבים שאין לנו שליטה עליהם- החטופים, הלוחמים, הפצועים, הממשלה.

במקביל נפתחת בהירות לנתיבי השפעה חדשים- תפילה, כוונה, שליחת אור, חמלה, תרומה, התנדבות.

*לכל מי שעדיין חווה קושי להתאזן ולהתחבר לכוחות שלו בעת הזאת אל תישארו לבד עם זה, תשתפו, תפרקו, תכתבו, תנערו, תצרחו, תרוצו , תעיפו, תנשפו, תשטפו...

ואם צריכים עזרה בנושא ניתן לפנות אלי לוואצאפ 0544513939

בברכת ימים שקטים ובשורות טובות...